|
|
בפעם הראשונה שביקרתי בישראל , הייתי בן חמש . זה היה ב - , 1965 ואי - אז היו רק שניים וחצי מיליון נפשות בארץ . הביקור הותיר בי זיכרונות מעורפלים של נסיעה מרחובות לירושלים דרך נוף שנראה חשוף ולא מפותח . הוא היה שונה מאוד מיישובי צפון קרוליינה המיוערים להם קראתי בית באותן שנים , אך גם אז , היה מושך באופן יוצא דופן . חמש - עשרה שנים מאוחר יותר עליתי ארצה . זו היתה תחושה של הרפתקה גדולה , וזכות לחבר את חיי לתהליכי הניסוי והטעייה של הבית היהודי השלישי המתהווה . אני עדיין מרגיש כך . בנקודה ההיא , שנת , 1980 כבר היו בארץ 4 מיליון ישראלים . זה היה גידול משמעותי בוודאי - אך עדיין פחות ממחצית אוכלוסיית המדינה כיום . התגייסתי לצה " ל שלושים ושניים ימים אחרי שהגעתי , ולא עבר זמן רב עד שהתחלתי להרהר בדקויות המורכבות של צפיפות האוכלוסין . כחייל בנח " ל , בילינו את רוב זמננו בשטח הפתוח . שטחי האימון של צה " ל , שאינם נגישים לציבור הרחב , נראו רחוקים מאוד מהציוויליזציה . שם למדתי להעריך את יופיין של אדמות צחיחות ומבודדות . כשרצנו במעלה ובמורד הגבעות החרבות , נראה היה כי למרחבים העצומים אין סוף . לאחר ת...
To the book |
|
|