תודות

לפני כעשרים שנים התחלתי לחשוב על הבעייתיות של מאמצים לשימור הסביבה בישראל ללא אסטרטגיה לייצב את האוכלוסייה המקומית . הנושא לא נתן לי מנוח ולא היססתי להביע את דעתי . אולם מעולם לא היתה לי ההזדמנות לשקול בצורה רצינית את ההיסטוריה הדמוגרפית של ישראל , את הדינמיקה המורכבת מאחורי הצמיחה המואצת של אוכלוסיות שונות ואת חלופות המדיניות המסוגלות להתמודד עם התופעה . רק במסגרת השלווה של שנת שבתון באוניברסיטת סטנפורד , על כל משאביה הייחודיים , התאפשר הדבר , והגעתי למעין משנה סדורה . על כן התודות שלי מתחילות עם פרופסור פול ארליך והשותפה שלו אן . את כתיבתו של פול ותרומתו לשיח האקולוגי הגלובלי הכרתי היטב . ביקשתי מהסטודנטים שלי במהלך השנים לעיין במאמרים הקלסיים שלו . במשך הביקור שלי בסטנפורד בשנת תשע " ד , בזמן שכתבתי את הספר , פול היה הרבה יותר ממארח פורמלי . היתה זאת זכות גדולה לבלות אין ספור שעות איתו בארוחות צהריים ושיחות פתוחות מזדמנות . ההכרות שלו , בת השישים שנה , עם סוגיית פיצוץ אוכלוסין על כל ממדיה , יחד עם החשיבה החריפה והבדיחות הגסות סיפקו חוויה אינטלקטואלית וחברתית בלתי נשכחת . כמו כן , נה...  To the book