כוחו של האינטרס הביטחוני גדול כל כך עד שהוא דוחק הצדה כל זכות או אינטרס אחרים , בייחוד כשהסיכון לביטחון נובע ממקור עם כוונות שטנה ( בניגוד לאיומים שאי – אפשר לייחס להם מאפיינים כאלה כגון מחלות , אסונות טבע ואף תאונות דרכים ) . כפי שיובהר מיד , בהקשר של מדיניות תיוג שננקטת כדי למנוע התקפות טרור מחרידות , העליונות המיוחסת לאינטרס זה על פני כל זכות או אינטרס ציבורי אחר היא גורם קריטי בהבהרת ההליכים המובילים לאיזון מוטה – ביטחון . הסטטוס הייחודי של האינטרס הביטחוני — אולי ההטיה החשובה ביותר בהקשר של מאבק בטרור — נובע למעשה מסוגיה של מסגור : ממסגור הממשיג את הרצון למנוע פעולות טרור כאינטרס ציבורי של חיזוק הביטחון , למסגורו כהגנה על צבר זכויות אדם , כלומר הזכות לחיים של כל קורבן פוטנציאלי עתידי של פעולות הטרור . בלי לצלול עמוק מדי לגווניה של ההבחנה האנליטית הזאת , אנו סבורים כי אחד ההיבטים העיקריים בהבחנה בין זכויות מיסוד הסתברותי בצידה האחד ומיסוד של וודאות בצידה האחר , אלא משני מרכיבים וודאיים : פגיעה בחיי אדם לעומת פגיעה בחיי משפחה . ניתן לתמצת את גישתו של חברי הנשיא א ' ברק בביטוי " ברי ...
To the book