ג. המעצר המינהלי במדינת ישראל

את כלי המעצר המינהלי ירשה מדינת ישראל כחלק מהדין המנדטורי שנהג בארץ ישראל טרם הקמת המדינה . כלומר , המעצר המינהלי קדם למדינה , והיא " פגשה " אותו כחלק מהדין הנוהג עם הקמתה . אמנם לבסוף בוטל ההסדר המנדטורי , אבל בשנות קיומה של המדינה הוא הוחלף בשלושה הסדרים מקוריים חדשים : הראשון , המסלול הישראלי , שהחליף ישירות את ההסדר המנדטורי , מתיר לעצור כל אדם בהתקיים העילה שבחוק ; השני , מסלול השטחים המוחזקים על ידי ישראל בתפיסה צבאית מאז , 1967 מתיר לבצע מעצר מינהלי באמצעות צו צבאי ; והשלישי , והחדש יחסית , משנת , 2002 מסמיך לכלוא " לוחמים בלתי חוקיים " שפועלים נגד ישראל , והם אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה לפי אמנת ז ' נבה השלישית . לא כאן המקום לפרט על כל אחד מסוגי המסלולים , אך נעמוד בקצרה על כמה ממאפייניהם , ההבדלים ביניהם ואופן יישומם . באשר להבדלים בין מסלולי המעצר , אלה נבדלים זה מזה בזיקה לשעת חירום או להיעדרה , במשך המעצר , בבעל הסמכות להורות על המעצר , בזהות הגורם המבקר אותם ביקורת שיפוטית , בהיקפה של ביקורת זו ובתכיפותה . באשר ליישום , כבר שנים רבות השימוש במעצר מינהלי מכוח חוק סמכוי...  To the book