ב. הרציונל שבבסיס כלי המעצר המינהלי

כאמור , ההבחנה המושגית המקובלת ביותר בין מעצר מינהלי להליך פלילי היא זו שבין מניעה מראש של התנהגות עבריינית שעלולה להתבצע בעתיד ובין תגובה עונשית על מעשה עברה שנעשה בעבר . האומנם ? לפי הבחנה זו , המקרה הפרדיגמטי של מעצר מינהלי הוא מקרה שבו לא עבר העצור כל עברה . עם זאת נראה בהמשך כי כמעט בכל המקרים , בשלב של נקיטת המעצר המינהלי אין מדובר רק במעשי עברה עתידיים . כשמדובר בעבריינות של ארגוני טרור , פירוש ההפללה רחב מאוד , והוא כולל התנהגויות הרחוקות מאוד מגרימת נזק ( כגון תמיכה כלכלית בארגון שנופל להגדרה הרחבה של " ארגון טרור " , עצם החברות בארגון טרור וכן מעשי סיוע לארגון כזה . ( אפשר להמחיש את העובדה שמעצר מינהלי ננקט במקרים שבהם העצורים כבר פעלו באופן שעולה כדי עברה פלילית דרך העתירות שעצורים אלה מגישים לבג "ץ נגד הצווים שהוצאו נגדם : לאחר שבית המשפט סוקר את הראיות החסויות המעידות כביכול על מסוכנותו של העציר , הוא נוהג להביא פרפרזה מתומצתת של המידע הרלוונטי — לרוב זהה לפרפרזה שכבר ניסח השב " כ לצורך יידוע העצור באשר לסיבת מעצרו — המסתכמת לרוב בכך שהעותר מסייע כבר עתה לארגון טרור כגון ח...  To the book