|
|
בפרק א עסקנו בהיעדר הסטנדרטיזציה במערך הכשרות , וציינו שגם בתחומי מועצה דתית אחת שורר במקרים רבים חוסר אחידות באשר לדרישות ההלכתיות והכלכליות מבתי העסק . בעוד ההבדלים בין מועצות דתיות שונות מעוגנים בחוק ובפסיקת בתי המשפט , להיעדר הסטנדרטיזציה בתוך תחומי מועצה דתית אין כל הצדקה , והוא מבטא ליקוי בתפקודה . לעיל הזכרנו את טענתו של מבקר המדינה שאי – קביעת אמות מידה להיקף שעות ההשגחה מביאה לכך ש "שעות ההשגחה בעסקים שמאפייניהם דומים אינן זהות , ומידת ההשגחה על העסקים אינה שווה " , ו " הדבר פותח פתח לאי – שוויוניות וללחצים מצד המעסיקים או המשגיחים " . בהתבסס על דוחות ביקורת על מחלקות הכשרות במועצות הדתיות נבקש לעמוד להלן על היקפה וחריפותה של בעיה זו , ועל כך שהחששות של המבקר בדבר אי – שוויון והשפעה באמצעות לחצים אכן מתממשים בפועל . ראשית , כפי שקובעים כללי מינהל תקין בסיסיים וכפי שעוגן בחוזר המנכ "ל של המשרד לשירותי דת משנת , 2010 " במקרה שהמשגיח מועסק ע " י בית העסק , שכרו ותנאי העסקתו ייקבעו ע " י המועצה מול בית העסק . אין להשאיר נושא למו " מ בין המשגיח ובית העסק " . למרות זאת , בפועל , במו...
To the book |
|
|