|
|
אחת הבעיות העיקריות של מחלקות הכשרות במועצות הדתיות היא חוסר מקצועיות בעבודת הפיקוח . כפי שיפורט להלן , רבים מהממונים — הן בדרגים הגבוהים והן בדרגים הנמוכים — אינם מקבלים את ההכשרות המינימליות הנדרשות כדי לבצע את תפקידם כראוי . במקרים אחדים הדבר נובע מאי – קיום הנהלים שקבעו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת , ובאחרים הנהלים עצמם אינם מחייבים את ההכשרה הרלוונטית . הסמכות ההלכתית העליונה במחלקות הכשרות היא הרבנים המקומיים . האחריות על הכשרות היא למעשה התפקיד העיקרי של הרב המקומי במועצה הדתית , משני טעמים : ראשית , מתוך התחומים שהמועצות הדתיות מופקדות עליהם , ענף הכשרות הוא המרכזי ביותר מבחינת היקף הפעילות והעובדים ; שנית , בענף הכשרות יש צורך בפסיקה הלכתית . בתחום המקוואות , למשל , הרב המקומי כמעט אינו נדרש לקבוע הלכות , ודאי שלא על בסיס יומי , וכך גם בתחום רישום הנישואין , שהוא בעיקרו טכני ונעשה על ידי רושמים מוסמכים . לעומת זאת בענף הכשרות הרב המקומי נדרש לקבוע מדיניות הלכתית ברמה העקרונית , ובמקרים רבים נדרשות הכרעות הלכתיות על בסיס יום – יומי . על חשיבותו של הרב המקומי כפוסק הלכה במחלק...
To the book |
|
|