מיכאל ויגודה מן המפורסמות הוא שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם תופעה של חטיפת אזרחיה וחייליה על ידי ארגוני טרור , הסוחטים ממנה ויתורים כואבים בתמורה לשחרורם . ועדת וינוגרד , שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה , הקדישה פרק שלם לעניין זה , שכותרתו : " חטיפות כאיום אסטרטגי " . השאלות העומדות לדיון בנושא כאוב זה הן : א . האם נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת מספר קטן של חיילים שבויים , כפי שנעשה לדוגמה בשנת 1985 ב " עסקת ג ' בריל " המפורסמת , או שמא יש מחיר מופרז שאסור לשלמו , הן משום שהוא עלול לעודד חטיפות בעתיד הן משום שהמחבלים המשוחררים מצטרפים אל חבריהם ומגבירים את הסיכון הביטחוני במדינה בעתיד , הן משום ששחרור רוצחים שנשפטו כדין פוגע בעקרונות היסוד של שלטון החוק ? ב . האם נכון לשחרר מחבלים לפדיון גופות חיילים המוחזקות בידי ארגוני המחבלים , כפי שנעשה בהחזרת גופות חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר תמורת שחרורם של חמישה מחבלים , ובהם הרוצח סמיר קונטר , או שמא , מאחר שאין כאן הצלת חיים , תמורת גופה של חייל אין לשלם אלא בגופה של מחבל ובשום פנים ואופן לא במחבל חי ? ג . האם העקרונות הנכוני...
To the book