אריאל פיקאר הקדמה היחס בין המרכיבים הלאומי והדתי בהגדרת הזהות היהודית הוא אחד מנושאי המפתח בהגות היהודית המודרנית . העת המודרנית , המתאפיינת בירידת קרנה של הדת ובעליית הלאומיות , חידדה שאלה זו והביאה לכך שקיום יהודי שאינו מוגדר רק באמצעות הדת היהודית הוא האופציה המועדפת על רוב יהודי העולם . הקמת מדינת ישראל החריפה את המתחים בין תפיסותיה הדתיות של היהדות לבין תפיסותיה הלאומיות בגלל המורכבות של המבנה החוקתי של ישראל . ישראל היא מדינה דמוקרטית שאינה קובעת את חוקיה מתוך מחויבות כוללת למערכת ההלכתית , אך עם זאת מעניקה סמכויות משפטיות מסוימות למערכות דתיות בתחומי המעמד האישי – הנישואין והגירושין – והגיור . מורכבות זו שביחסים בין דת למדינה בישראל העלו אל פני השטח ביתר שאת את שאלת היחס בין הדת ללאום במישורים שונים הנדונים על במת השיח הציבורי חדשים לבקרים . שאלת הגיור היא אחת המרכזיות בהן משום שהיא מציפה את שאלת הזהות היהודית במלא חריפותה . שאלת הזהות יכולה להתברר באמצעות שאלת הגבולות של החברה , וליתר דיוק , באמצעות בחינת דרכי ההצטרפות אליה או ההרחקה ממנה . את הזהות היהודית הלאומית או הדתית יש ...
To the book