הפינוי: רכבת אווירית וימית והכנסת אורחים איטלקית

משטרת לוב עברה מבית לבית כדי לאסוף דרכונים ולהנפיק אשרות יציאה ומסמכי מסע לכל מי שביקשו לצאת , ובכללם מי שעדיין מצאו מקלט בביתם ותושבי המחנות אשר נקראו לעזוב . במהרה התברר , עם זאת , כי לממשלה ולקהילה היהודית היו באותה עת כוונות שונות . היהודים חשבו שהיעדרותם מלוב תהיה זמנית ותימשך " עד אשר יירגעו הרוחות " , ואז יוכלו לחזור ולהמשיך לחיות בלוב או לפחות לחזור ולפרוע את נכסיהם בנסיבות רגועות יותר . אך בחודשים ובשנים שלאחר מכן התברר כי תוכניתה של הממשלה היתה אחרת . היא הגדירה מחדש את לאומיותם של היהודים כך שנמנע מהם לחזור וכן נמנע מהם להיחשב לבעלים , למכור או להשיב לעצמם את הרכוש הפרטי והציבורי שלהם . בעיית האזרחות סיבכה לא רק את שתי הקבוצות האלה אלא גם את ממשלת איטליה , את נציבות האו " ם לפליטים ( UNHCR ) ואת הארגונים היהודיים הבינלאומיים אשר שוב נחלצו לעזרתם של יהודי לוב . כצעד ראשון קיבלו בעלי דרכונים לוביים רגילים אשרות יציאה רגילות ולכן התאפשר להם לשהות מחוץ למדינה בכל התקופה עד למועד פקיעת תוקפו של הדרכון ( . ( 1970 יהודים לובים שברשותם רק " מסמך מסע זמני " קיבלו אשרה לשלושה - ארבעה ...  To the book