סיכום

הן החומר הכתוב והן ראיונות עם חברי הקהילה הלובית מעידים על תקופה קשה של קליטה שנמשכה לפחות עשר שנים לאחר עלייתם לישראל . שיכון וחוסר תעסוקה היו הבעיות העיקריות של העולים מלוב , בדיוק כפי שהיו עבור קבוצות עולים אחרות . עם זאת , לעתים קרובות נשאלת השאלה מדוע , בניגוד לעליות אחרות מצפון אפריקה , ובעיקר למרוקאים , לא יצאו יהודי לוב להפגין נגד היחס כלפיהם מצד רשויות הקליטה , נגד הניכור של הביורוקרטיה השלטונית או נגד חוסר הרגישות לתרבותם . את התשובה לכך ניתן לסכם בכמה מילים : ללובים ישנה מסורת של הסתגלות למצבים חדשים תוך כדי שמירה על יסודות מסורתיים , מסורת תרבותית ודתית חזקה , סולידריות משפחתית וקהילתית חזקה וציפיות נמוכות מהשלטון . הגורמים האלה הפכו את השתלבותם של יהודי לוב אל תוך הסביבה הישראלית החדשה לקלה יותר ובאופן יחסי מוצלחת יותר בהשוואה לקהילות אחרות מאסיה - אפריקה - למרות הקשיים הדומים של התיישבות מחדש בארץ חדשה . המודרניזציה שהתלוותה אל הכיבוש האיטלקי " לא פוררה את ליכודה של הקהילה , כי אם להפך " . הקהילה הפגינה יכולת להסתגל לחיים החדשים של ארגון מחדש בקהילה , חינוך והתפתחות כלכלי...  To the book