קשיי ההתיישבות מחדש

למרות דעותיו של יצחק רפאל שצוטטו לעיל , הוא שיבח את עלייתם של יהודי לוב באומרו כי " זה חומר אנושי מצוין . כך גם דעת אנשי הקליטה . " פרוטוקולים של ישיבות הסוכנות מתארים את מאפייני העולים החדשים האלה מלוב כך : "הם נחשבים לחומר עובד [ ... ] הנוער כולו דובר עברית [ ... ] ענין העליה הוא הענין המרכזי בכל חייהם [ ... ] כולם רוצים לעלות שם [ ... ] [ שלא כבמקומות אחרים שאותם עזבו היהודים מתוך ' חרטה ' ] , בלוב מצאתי שמחת עליה , האנשים חיים מתוך תקוה לעלות . מצאתי שם קורסים לעברית שמבקרים בהם נשים זקנות בגיל ... ] 50 ] חלק גדול מהישג ציוני זה יש לזקוף לזכותה של הבריגדה [ העברית ] . " ב 11 - בנובמבר , 1951 כמעט שלוש שנים לאחר שהגיעו יהודי לוב לישראל , פנה רפאל , עדיין ראש מחלקת העלייה , אל א ' קפלן , שר האוצר , וחזר על מעלותיה של העלייה מלוב כ " חומר אנושי טוב , אוהב עבודה ומסוגל לעבודה , שנקלט יפה בארץ והתישב בחלקו הגדול הניכר על הקרקע במושבי עובדים . על ידי עולים מלוב הוקמו בארץ 25 ישובי עולים ומספר רב של נוער מקבל את הכשרתו בנקודות התישבות חקלאית , בבתי נוער וכו '" ; " זהו חומר אנושי טוב לנגב ...  To the book