ארבע השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה , , 1949 - 1945 התבררו כשנים המכריעות עבור יהדות לוב . לאחר שחוו מהומות אנטי - יהודיות , אכזבה מהממשל הצבאי הבריטי , את עליית הלאומיות הערבית ואי - הצלחה בהשגת מעמד של מיעוט מיוחד בתהליך בניית המדינה , הקהילה היהודית הלובית חשה חסרת תקווה וחסרת יכולת להחליט על עתידה בלוב שלאחר קבלת העצמאות . לכן , כאשר הכריז משרד החוץ הבריטי ב 26 - בינואר 1949 שהוא מתיר ליהודי לוב להגר לישראל , אין זה פלא שבתוך שלוש שנים בחרו כ 30 , 400 - יהודים , יותר מ 90 - אחוזים מהקהילה היהודית הלובית , להתגבר על קשיים אין - ספור , כולל מכסות עלייה , תהליכי מיון ובעיות רכוש , ולעלות לישראל . לא היה תקדים בתולדות העליות מצפון אפריקה להתלהבות כזו , שהניעה כמעט את כל יהודי לוב לארוז את חפציהם ולעלות בפרק זמן קצר כל כך למדינת ישראל שזה עתה קמה . היציאה ההמונית הזו של הקהילה היתה רצופה בקשיים שלעתים נדמה כי אי - אפשר להתגבר עליהם , ובכל זאת הקהילה צלחה זאת משום שעזיבת לוב לטובת ישראל נראתה הפתרון הסביר ביותר לבעיותיה . העלייה התאפשרה בעזרת הסוכנות היהודית והארגונים היהודיים הבינלאומיי...
To the book