בשפות שונות והביעו את נכונותם להפיץ חומרים אלה ולסייע בגיוס כספים . התנועה הציונית נתפסה כארגון שאפשר לבקש את סיועו למניעת סבל ורדיפות . אין בנמצא מסמכים באשר לתוצאות ההתכתבות הזו או להמשכה . העובדה המעניינת היא שהאנשים שקיימו את הקשר היו אנשי עסקים מצליחים או בעלי מקצוע , בעלי מעמד גבוה בקהילה . הנושא נשאר רדום עד , 1922 אז נטלה את העניינים לידיה קבוצה קטנה של צעירים בשנות העשרים לחייהם , אידיאליסטים שהכינו תוכנית כהלכה . הם ראו בציונות מכשיר לרפורמה תרבותית , לניידות חברתית ולשיפור כלכלי . הם האמינו שהציונות תפתור לא רק את בעיות הקהילה , אלא בסופו של דבר גם את הבעיה הלאומית של העם היהודי בכלל . לפני מותו פנה הרצל אל מלך איטליה ויטוריו עמנואל ה - III על מנת לבחון את האפשרות ליישב יהודים מאירופה בקירינאיקה . לשם כך הוקמה ועדה מטעם הארגון הטריטוריאלי היהודי ( ITO ) תחת חסותו של המושל הכללי של טריפולי , שמטרתה " לבחון את הצעת הטריטוריה המוצעת למטרת יישוב יהודים בקירינאיקה " . המשלחת כללה בין היתר את נחום שלושץ ( Slouschz ) ואת ישראל זנגוויל , והגישה דין וחשבון בשנת . 1909 הדו " ח נגנז לא...
To the book