אחרית דבר לקראת פדגוגיה ישראלית

גד יאיר מאז ראשית ימי החינוך המודרני מחפשים חוקרים , מחנכים והוגים את " הפדגוגיה המושלמת " - זו שתצליח בכל מקום ובכל זמן , עם כל תלמיד ואצל כל מורה . התקווה היא למצוא שיטת הוראה ולמידה שתהא חסינה בפני תרבות ומעמד , בפני ערכים ובפני יכולת . ג ' ון דיואי הציע למידה מהתנסות ; פרדריק סקינר חשב שלמידה תושג באמצעות חיזוק התנהגות ; ז ' אן פיאז 'ה חשב שלמידה מתפתחת בקפיצות הכרתיות בכל תרבויות העולם ; ולורנס קולברג האמין שגם המוסר מתפתח בקו ישר אל ערכים אוניברסליים , בארצות הברית בדיוק כמו ביערות האמזונס . גישה זו משקפת את האמונה באדם , את רוח ההומניזם והנאורות . מדובר בפילוסופיה מן המאה השמונה - עשרה , אשר השפיעה על הוגים רבים , שקיוו שהעתיד מבטיח לאנושות אך טוב . עמנואל קאנט , למשל , הבטיח אז " שלום נצחי " ואמר כי חירות רוח האדם מחייבת אותו להיפטר מתכתיבים של מסורת ומלוכה , של כנסייה ואפילו של האקדמיה ; גם אחרים חשבו - בקולוניאליזם אינטלקטואלי - שדרכו האחת של המערב מתאימה לעולם כולו , ברוח כמו בפדגוגיה המגויסת לחינוכו . אם תהיו כצרפתים או כגרמנים - תצליחו . אם לא , אז לא . המחקר הנוכחי על הפד...  To the book