|
|
האיסור מופיע ארבע פעמים בתורה . תחילה בשמות : " כּ ל שֹׁ כב עם בּ המה מ וֹ ת י וּ מת " ( כב , יח ) . בויקרא הוא מופיע פעמיים : " וּ בכל בּ המה לֹ א ת תֵּ ן שְׁ כב תּךָ לטמאה ב הּ ; ו ְא שָּׁ ה לֹ א תע ֲמ ֹד לפנ ֵי בה ֵמה ל רִ בע הּ תּ ב ֶל ה וּ א " ( יח , כג ) , וכן " ו ְאי שׁ א שֶׁ ר י תּ ן שְׁ כב תּוֹ בּ בהמה מ וֹ ת י וּ מת ו ְאת ה בּ המה תּ ה רֹ ג וּ . ו ְא שָּׁ ה א שֶׁ ר תּ ק רַ ב אל כּ ל בּ המה ל רִ בעה א ֹת הּ וה רַ ג תּ את הא שָּׁ ה ו ְאת ה בּ המה . מ וֹ ת י וּ מת וּ , דּ מיהם בּ ם " ( שם כ , טו - טז ) . לבסוף , בדברים " אר וּ ר שֹׁ כב עם כּ ל בּ המה " ( כז , כא ) . למרות האמירה של חכמינו " לא נחשדו ישראל על בהמה " ( בבלי קידושין פב ע " א , רמב " ם משנה תורה , הלכות איסורי ביאה פרק כב ב ) , נראה שהתורה התייחסה בכובד ראש למשכב בהמה , בדיוק כמו לאיסור על יחסי מין עם גבר , אחות או דודה באיסורי העריות שבהם נכללו . רבים רואים ב " משכב בהמה " זואופיליה - אהבת חיות , שהיא מערכת יחסים מורכבת בין אדם לחיה הכוללת רגשות ושבה יחסי המין הם הביטוי הפיזי לאהבה . במקרים שבהם נגרם לאדם תסכול עמו...
To the book |
|
|