|
|
צומח ארץ ישראל בעבר הרחוק השרידים הצמחיים הקדומים ביותר אשר נתגלו במזרח הקרוב - בעיקר נבגים או תאים של כחוליות - נמצאו בסלעים מטמורפיים משלהי תקופת הפךקמבריום" בסיני . אלו היו חרסיות ששקעו ככל הנראה בים רדוד ועברו התמרה חלשה בלבד . עובדה זו אפשרה את שימורו של החומר הצמחי . גילם של סלעים אלה נאמד בכ 800 מיליון שנה . בסוף תקופת הפרקמבריום ובחלקה הקדום של תקופת הפליאוזואיקוך חלה באזורנו התרוממות מתמדת של המאסיב הערבי נובי והתרחשו תהליכים של סחיפה . ברוב המקומות נסחפו אז סלעים מתקופות קדומות יותר . במקומות הבודדים שהושקעו בהם סלעי משקע בתקופות אלה ( כמו , למשל , בתמנע ) - אירעו תהליכי חמצון חזקים . תהליכים אלה גרמו לכך ששרידי הצמחים מתקופה זו נהרסו . לפיכך לא נותרו בידינו עדויות על הצמחייה עד לשלהי תקופת הקרבון ( תקופת הפחם . ( סלעים מן החלק המאוחר של תקופת הפליאוזואיקון כמעט שאינם חשופים על פני השטח בתחומי ישראל , אך במקומות רבים , ובעיקר במרכז הנגב ובצפונו , חדרו קידוחי נפט אל שכבות סלע אלה . עדויות פלינולוגיות" מוכיחות , כי בתקופת הקרבון ( פחם ) המאוחרת שלטו בצמחיית הארץ ארבע קבוצות עי...
To the book |
|
|