ב. התנגדות בלית ברירה

בשער הרביעי תוארו הנתיבים השונים שהובילו את הנשים שהשתתפו במחקר לחיקה של אימה וּ ת . היה אפשר לראות שלא תמיד ברור להן עצמן אם הגיעו לאימה וּ ת מרצונן או שהיא משהו שקרה להן . במצב דברים זה , חרטה - שנוטה להיתפש כעדות לחוסר אונים מייסר בלבד - עשויה דווקא לגלם בקרבה פעולה של אונים . כאשר הן מדמיינות " מה היה אילו ... " הן אלה שמזיזות את הכלים הלוך ושוב על לוח הזמן , והן אלה שמכריעות בדמיונן כיצד לפעול ומתי . הכרעות שכאלה בדמיון אינן דבר של מה בכך . בעל וּ ת על זמן ויכולת לדמיין הן בין החומרים שבאמצעותם אדם יכול להרגיש בעצמו ולהיתפש על ידי אחרים כישות פעילה בעולם . לכן , חרטה על אימה וּ ת עשויה להיות מענה לתחושת אובדן השליטה שהיתה כרוכה בהפיכתן לאימה וֹ ת ; זאת כשהן ניצבות מול עובדה קיימת שממנה אי - אפשר לחמוק בפועל . כוונתי היא שעמדה רגשית של חרטה והדמי וּ ן של החזרה לאחור או של " הגלגול הבא " מאפשרים לכמה מהנשים שהשתתפו במחקר למשול מחדש בזמן ובאירועים באופן שמייצר הוויה קיומית שונה מזו שבהווה האימהי הנוכחי . בעצם הידיעה העצמית " אני מתחרטת " טמון גם " אני נוצרת את מי שהייתי ושהנני , ואני...  To the book