|
|
אודליה ( אמא לאחד עד גיל עשר ) : אני אוהבת אותו ואני אמא מאוד - מאוד אחראית , אני אמא מאוד היסטרית ואני אפילו נלחמת על הסדרי ראייה כי אני חושבת שבבית של הסבא בצד השני לא בטוח לו - אז אני נלחמת על זה , למרות שזה אבסורד כזה כי זה היה צריך להיות הפוך [ צוחקת ] . ש . מה לגבי אבא שלו ? ת . בעיקרון , הסדרי הראייה הם פעם בשבוע , לילה אחד . אבא שלו לוקח אותו משלוש בצהריים עד למחרת בבוקר . כמו שאמרתי לך , כרגע אני נאבקת מאוד קשה נגד הלינה . אז נכון לעכשיו זה חלק מאוד מזערי . זה אבסורד . אבסורד מאוד גדול . ש . אבסורד כי מבחינתך את נאבקת על משהו שאת לא רוצה ? ת . אני כן רוצה , אני כן רוצה . כי אני עדיין רוצה שהילד שלי יגדל הכי בריא והכי נכון לו . למה שאני מאמינה שנכון . אין מה לעשות , הבאתי אותו - זה אחריות שלי לדאוג לזה . הבאתי אותו ועכשיו יש לי המון אחריות - ואני לא מתכוונת להוריד את האחריות מהכתפיים שלי . באמת חשוב לי לגדל הכי נכון שאפשר , לפחות לפי מה שאני מאמינה , למרות שזה גובה ממני מחיר מאוד כבד . אין ספק . הדר ( אמא לשניים עד גיל עשר ) : כמה שכעסתי וכל מה שסיפרתי עכשיו - לא הייתי אם מזניח...
To the book |
|
|