ה. מהויותיה של אימהוּת עבור הנשים שהשתתפו במחקר

( 1 ) עבר , ושב : מי שהייתי ושהנני אך קודם שהיינו לאימהות , היינו בראש ובראשונה נשים , עם גופות ונפשות משלנו . נעמי וולף מזכירה מעשייה שלפיה האבות הקדמונים תפשו אשה ה רָ ה כאדם מת . הם נהגו לחפור את קבר הּ במהלך ההיריון , ואם היא שרדה בימים שלאחר הלידה , החלו להחזיר לתוכו את החול . ארבעים ימים לאחר הלידה , הקבר נסגר סופית בלעדיה . לטענתה , תרבויות רבות מצמידות לידה למוות ומתייחסות לפוריותן של נשים כאל שער אפשרי לשני המצבים . האפשרות שאשה תמות בלידה עדיין קיימת , אך אינני עוסקת כאן במוות מוחשי אלא בזה הסמלי . דה - בובואר כתבה : [ ... ] לכודה במחזור התחדשותו של המין האנושי , היא [ האם ] מאוששת את החיים בעמידתם נגד הזמן והמוות , ולכאורה מובטח לה אלמוות ; אך בבשר הּ היא חשה את האמת שבדבריו של הגל : " הולדתו של הילד היא מותם של הוריו " . מבחינת ההורים , הוא מוסיף ואומר , הילד הוא " יצור קיים כשלעצמו , שהוא יציר אהבתם אך חיצוני להם " , ומהצד האחר - הילד יגשים את היותו קיים כשלעצמו " בהיפרדו מהמקור שלו , היפרדות שבה ייבש מקור זה ויגיע אל קצו " . לגבי האשה , התעלות העצמי הזאת היא גם בשורת מותה...  To the book