א. חרטה בזירות חברתיות שונות

להרבה אנשים בעולם יש הרבה חרטות , והם אוכלים בתיאבון את ארוחת הערב , ונושמים עמוק את אוויר הערב הצלול ( " הבכיינים " , חנוך לוין ) . חרטה זכתה לתשומת לב מחקרית בדיסציפלינות כפסיכולוגיה , פילוסופיה , ספרות , אנתרופולוגיה , סוציולוגיה , כלכלה ומשפט . מחקרים שנעשו על אודותיה עד כה מלמדים שבדומה לרגשות אחרים , זוהי עמדה רגשית שאינה ישות טרום - חברתית . היא אמנם רגש סובייקטיבי שאותו חש אדם בהתאם לערכיו , לצרכיו , להחלטותיו ולהיסטוריית חייו האישית , אך היא מיוצרת במסגרת התייחסות ובהקשר תרבותי מסוימים ; ולהבעתה או לאי - הבעתה ישנה משמעות חברתית . בזירה המשפטית , למשל , מצ וּ פה מבנות ובני אדם לחוש חרטה , והבעתה היא תנאי הכרחי למחילה , לשיקום ולשמירה על הסדר החברתי . שופטות מביאות אותה בחשבון בדרכן להכרעה ; פרקליטים מצביעים עליה בניסיון להמתיק את הדין ; וּ ועד וֹ ת מסרבות לאשר שחרור על תנאי של אסיר כל עוד הוא לא הביע אותה . קיימות הנמקות מספר לציפייה להבעת חרטה בזירה המשפטית : ( 1 ) הבעת חרטה נתפשת כעדות ללקיחת אחריות ולנשיאה באשמה ; ( 2 ) חרטה נתפשת כקרובה ביותר להתנצלות , והתנצלות יוצרת בקרב...  To the book