הגיונות חברתיים על זמן ועל זיכרון

כדי להתחיל לבחון מדוע כמעט אין התייחסות לחרטה על מע ֲבר לאימה וּ ת - הן בזירה הציבורית והן בשדה המחקרי - יש לעסוק תחילה בחוקי הרגש . חוקים אלו מכתיבים באילו זירות ומצבים חברתיים מותר להצהיר על חרטה ולעתים אף מצופה שכך ייעשה , ובאלו זירות היא אסורה . דיון זה אינו יכול להתקיים במנותק מהגיונות חברתיים על זמן ועל זיכרון , זאת כיוון שחרטה היא עמדה רגשית שמגשרת בין עבר להווה ובין המוחשי והזכ וּ ר למדומיין . מקורותיה של המילה חרטה ( משורש חר " ט ) - Regret - מצויים במילה הסקנדינבית , Grata שמשמעותה להתייפח ; היינו זוהי התייפחות על מה שאכפת ממנו , שאין שוויון נפש כלפיו , שנחרת לעומקו של זיכרון ושלרוב אי - אפשר לשנותו באופן מוחשי . דיון זה אינו יכול להתקיים במנותק מהגיונות חברתיים של זמן ושל זיכרון גם משום שבחינת ממד הזמן בחייהם של בנות ובני אדם מספקת רמזים רבי - משמעות על השקפת עולמם ועל דפוסי התנהגותם . מכאן ש " כל ניסיון להתעלם מחשיבותו של ממד הזמן או להעריכו פחות מכפי ערכו יביא להבנה שגויה של טיבה של אותה מציאות חברתית " . אחד הדימויים הרווחים של זמן בתרבות המערבית המודרנית , ששואבת את כוחה...  To the book