|
|
יומן שהתחלתי לכתוב בגיל ארבע ‑ עשרה והכתרתי בשם " יומני " , נפתח בציטטה : דבריו של פולוניוס מ " המלט " , שקרן לא קטן שאומר דברים נפלאים על האמת : ועל הכול , עם נפשך הווה נאמן , ועקב זאת , כלילה בעקב היום , גם לא תוכל כחש לזולתך . התרגום , נדמה לי , היה של דוידוביץ , אף ששלונסקי כבר יצא באותם ימים בתרגום שעשה בשביל " הבימה " . למה בחרתי בציטטה הזאת ? אולי מפני שידידת משפחה ישישה נתנה לי לבר ‑ מצווה ספר אמנות וציטטה בהקדשה את המילים האלה . או מפני שהדרישה " עם נפשך הווה נאמן " ( שלונסקי אומר : " היה שלם עם עצמך " ) אמרה לי משהו חשוב . אם אמרה לי משהו חשוב , ספק אם שאלתי את עצמי מדוע . כעבור כמה ימים הכנסתי ליומן ניסיון ראשון לתרגם שיר : " הירח הלבן " של ורלן . כעבור עוד יומיים כתבתי " יש לי התקפה של תרגומים " והכנסתי תרגום שני שירים של קיפלינג . אבל כעבור עוד כמה ימים הבעתי התפעלות גדולה משירי חנה סנש ( " שיריה מאוד אמיתיים " ) וציטטתי את " אינך בדד . הנה הים שלך " . איפה הייתי נאמן יותר " עם נפשי " - בתרגום ורלן או בהתפעלות מחנה סנש ? האם חשדתי שלא אוכל להיות " מאוד אמיתי " כמו חנה סנש ...
To the book |
|
|