|
|
הסיפור שאני מבקש לספר כאן הוא סיפור אישי , אבל השלכותיו , אני מקווה , חורגות מן האישי . זהו סיפור לא ליניארי , סיפור שכולו תפניות ונפתולים . לנגד עיני עומדים תמיד דבריו החכמים של טי ‑ אס אליוט : " על אדם גדול כשייקספיר , יש לשער שלעולם לא נוכל לקלוע לאמת ; ואם לעולם לא נוכל לקלוע לאמת , מוטב שנשנה מדי פעם את דרכנו לטעות " . קפקא , דומני , הוא סופר גדול מספיק כדי שהדברים האלה יחולו גם עליו - גדול מספיק כדי שלעולם לא נוכל לקלוע לאמת ביחס אליו . הסיפור דלהלן הוא סיפור הדרך רצופת הטעויות שעשיתי בדרך אליו . עם זאת יש לו לסיפור הזה מבנה , והמבנה הוא מעגלי . הוא מסתיים בנקודה שבה התחיל , או אולי לא בדיוק באותה נקודה , שהרי סיומו לא יכול שלא לשאת את עקבות המסלול המפותל שעבר מאז תחילתו . הסיפור החל לפני חמישים שנה כמעט , כשהוצאת שוקן פנתה אלי בהצעה לתרגם לעברית את " הטירה " לקפקא . נתקפתי רוממות רוח ואימה גם יחד , שכן עד אז לא עשיתי אלא כמה תרגומים זניחים יחסית והנה מצאתי עצמי ניצב בפני אתגר ענקי - לתרגם רומן גדול מאת מספר מודרני גדול , אולי הגדול מכולם . איני זוכר בדיוק את תחושת ההתמודדות עם ה...
To the book |
|
|