|
|
על " המסות " למישל דה מונטיין יעקב קופליביץ , לימים ישורון קשת , ליקט ותרגם מבחר מן המסות של מונטיין , שישים שנה לפני תרגומה של אביבה ברק , ואף זאת בהוצאת שוקן . את המבוא שלו פותח קופליביץ בסצנה קטנה של קבוצת רוכבים העושה את דרכה בדרום חבל פריגור , בקיץ : 1573 " ובראשה , במרחק ‑ מה ממנה , איש שפניו הגלויים אך מרוכזים , כמו סוגרים על סוד פנימי , היו פונים לרגעים אנה ואנה , לא כמחפש משהו , אלא כמסיע ממקום למקום את דעתו ואת הגותו , שאינן יכולות להיצמד לדבר אחד למשך זמן רב , בעטיו של חוסר מנוחה מסותר . עם כל תנועה היה הלובן המבהיק שבעינו של האדון מיכאל די ‑ מונטין - הוא היה האיש הרוכב על הסוס - מבליט כמין מסגרת את הברק החם והרך של מבטו הטוב והעצוב במקצת , מבט איש מפוכח ובלתי ‑ מנוחם . לסתותיו הרחבות היו כתומכות את מצחו הגלוי , שרחבותו היתרה הביעה רחבות ‑ לב , עם קשיות חרישית ועקשנית , עמוסת צללי ניסיונות ומשא חכמה מרה , הנרמזת בקו הבוטה של גבותיו העבותות . שפמו היה מאפיל על פיו הקטן , היפה והחושני , וזקנו הערמוני והמחודד נתן חתימת בגרות להבעת ‑ ילדות מוזרה , חומקת ואובדת בין ערוצי פרצוף נפ...
To the book |
|
|