|
|
רק הזוכרים צומחים תמיד צמיחה חיה . רק בזוכרים העמק המיער הזה , שמשקעים גבהים בו : גבה מקמר צולל שקערורי תוך גבה - ועמק העמק עוד והרקיעים שוקעים בו שוב . רק הזוכרים חיים : צומחים כמעט לעד . כמים בנהרות . כמים , הפקוחים ביער מול רקיעים מדובבי דממה אשר לפני היות ואחרי היות , צמיחת זוכרים : ממילאי צולל בהם רקיע מאהב אחר קודמו - ועוד רחוק , חבוי האחרון , יפרח כאחרון . על כן רק הזוכרים אולי צומחים לעד : גם חייהם נסים תמיד וזכרונם רק הוא , כמים הפקוחים שבנהרות , פורח , יער ‑ עד בשלל מעמקיו . בסבך הדלקות בשמי ‑ נהר זרומים צמחת הויה נצחית , האהבה . . 1 שמעון הלקין , שירים , מוסד ביאליק , , 1977 עמ ' . 343 לפני ימים רבים : יערות הגשם במדינת וושינגטון , צפון ארצות הברית . באוויר עומדת הינומה דקה של לחות , מסכים רוטטים בלי רוח , ומתוכם בוקעות צורות משורגות של גזעי עצים , כמו באגדה . אי ‑ אפשר שלא תהיה פה התגלות , שלא יעלה טרול מן הסבך , ששר ‑ יער לא יחלוף בשריקה על סוסו , כשהוא משאיר אחריו שובל של אימה . בסוף הדרך ישכב בזרועותיו ילד מת . כפות העצים הענקיות , הטובלות בערפל , משתקפות במים . מים עליו...
To the book |
|
|