|
|
סבים וסבתות בארץ הזאת נהנים בין היתר מפרויקט נפוץ בבתי הספר שלנו : עבודת " שורשים " שמוטל על הנכד / נכדה לכתוב , ובה בין השאר ריאיון עם סבא וסבתא על ילדותם בימי קדם . כשהגיע תורה של נכדתי , ששתי למלא את חובתי , וכעבור כמה ימים הוצגה לפני בגאווה היצירה הממוחשבת והכרוכה , ובה בין היתר סעיף לא צפוי : " פתגמים אהובים עלי " . שם , בצד " לך אל הנמלה , עצל" ושאר דברי מוסר מועילים , נתקלתי במילים : " לא בריא לחיות - מתים מזה " . לא מוסרי ולא מועיל , אמרתי לעצמי . שאלתי את נכדתי מנין זה . היא לא ידעה להשיב . והרי בלי דעת , אמרתי לעצמי , כיוונה לדעת גדולים . הרי זה ממש לב ‑ לבן של ... לא פחות מהסונטות של שייקספיר . גם שייקספיר לא מסתפק בקלישאה כגון " לא בריא לחלות - מתים מזה " , אלא אומר וחוזר ואומר : " לא בריא לחיות - מתים מזה " . החיים אינם חוט ההולך ונמתח עד שהוא נקפד , אלא הם חוט המתחיל להיקפד ממש ברגע שהוא יוצא לדרך . מין תהליך שמממש את עצמו מתוך שהוא מבטל את עצמו . קחו את הסונטה מספר , 73 הפותחת במילים : הבט בי ותראה תקופת שנה שבה עלים צהבים תלויים , נושרים , מענפים שקר מרעיד אותם , עיי מק...
To the book |
|
|