"יש פה נערות ליווי?" שאל האפיפיור: הסודות שמאחורי מסיבת עיתונאים מוצלחת

" תמיד מסוכן לדבר עם העיתונאים . הם עלולים לדווח על מה שאמרת " . ( יוברט האמפרי , סגן נשיא ארצות הברית , 1969 ‑ 1965 ) מסיבות עיתונאים היו במשך עשרות שנים כלי עבודה חשוב בארגז הכלים של כל איש יחסי ציבור ושל כל דובר . הן נהפכו למעין אירוע מדיה , כאשר עיתונאים רבים מלווים בצוותי צילום התאספו במקום שנקבע מראש כדי לשמוע ולשאול שאלות . פוליטיקאים ואנשי ציבור ממולחים למדו גם לכוון את עיתוי האירוע כדי להתאימו למועד שידור מהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה או ברדיו , וזאת במטרה להבטיח לעצמם חשיפה מרבית . הראשון שהנהיג מסיבות עיתונאים בתחום הפוליטי היה הנשיא האמריקאי וודרו וילסון ( . ( 1921 ‑ 1913 בשנתיים הראשונות לכהונתו הוא קיים 132 מסיבות עיתונאים בוושינגטון , ולאחר מכן איבד בהן עניין . בעקבותיו התמסדו מסיבות העיתונאים כמנהג קבוע אצל כל נשיא מכהן . בעידן המודרני , שבו לאתרי החדשות באינטרנט אין דדליין וברשתות החברתיות מתנהלת תעבורת מידע שוטפת שאינה מופרעת , יש מקום לשאול , קודם כול , שאלה בסיסית : האם יש עוד מקום וערך למסיבות עיתונאים , או שהן נהפכו לשריד מוזיאוני חסר חשיבות ? לאשת מדע המדינה ...  To the book