א. "יוצא הדבור מהגלות שלו" – דיבור, נבואה וכוח

במקביל לתיאורן המשיחי של ההתרחשויות ההיסטוריות ניתן להבחין בקבצים המאוחרים בצמיחתה של חוויה מיסטית משיחית אצל הרב קוק . חוויה זו מתאפיינת בהרגשת התמלאות בכוח ובעצמה . הרגשת העצמה מתפתחת במקביל ליציאה של הדיבור מן הגלות שלו , כדבריו : ערך הדבור הולך ומתגלה אלי . יוצא הדבור מהגלות שלו , מופיע הוא ברוממות קדושת ערכו , וכפי ערך הופעתו והגלותו , מתעלה כח התפילה והברכה . אור הרצון [ ... ] ורוח גבורה מפעם , גדולת החסידות מתגלה , הפחדים הולכים וסרים , התשוקה מתרוממת ומתאדרת מעל כל עזוז וגבורה . הוד אור הקודש מפעם , והארת זיו ארץ ישראל חוזר ומתעטר במעמקי הנשמה , לרומם כל נופלים ולאמץ כל נכשלים . בואו אלי כל תשושי כח , ברוח ד ' אחזקכם , במו פי אאמיצכם [ ח , קלו ] . יציאת הדיבור מן הגלות שלו נכרכת כאן בתחושת " רוח גבורה מפעם " ומביאה את הרב קוק להכריז : " בואו אלי כל תשושי כח , [ ... ] במו פי אאמיצכם " . מה פשר הביטוי " יוצא הדבור מהגלות שלו " , ומה משמעותה של תחושת הכוח והעצמה המתפתחת במקביל ? אפשר שמדובר כאן על תנודות שהרב קוק חש במצבו הנפשי , הרוחני ואף הפיזי . מן הידוע לנו מעדויות שונות , אכן...  To the book