מי זה יוכל לספר ולתאר את התבערה הגדולה של הצמאון הגדול אשר לצדיקים לאלהים . הדבקות האלהית הנתבעת מעומק לב , נפש , רוח ונשמה , כשהיא מנועה מאיזה כח , כשחלק אחד מחלקי החיים המכוננים את החיים כולם אינו עומד ישר נגד האורה הנעימה הנחשקת הזאת , מה עצום הוא הכאב , מה נורא הוא המחץ החודר . ולעומת זה , התענוג שאין לו דוגמא וערך , שאין לו משל ותיאור , מהשביעה של עונג אלהים , אל חי , מי יוכל לסמנה , מי הוא אדון השירה אשר יעצר כח לגלות קצת מחמדת רשפיה . וכשמתחברים יחד אלה שני הניגודים , הצער העמוק הבוער מאש הצמאון , עם העונג האיום אשר לא יחקר ממילוי החשק הנערץ בעז קדשו , מקרני אורות של זיקי אהבת אלהים , של מציאת אור ד ' בעומק רגש , בתוכן דעה – מה עצמה סערה רוממה ונשגבה זו , שגליה כל כך נפלאים הם במעמקי הנשמה . מי יוכל לתן דוגמא לעומק חיים זה , של נחלי צער המשתפכים לתוך נהרי עדנים , מתבוללים בהם , מתרכבים על ידם , מתעמקים כל חד על ידי משנהו בעומק נשמת הנשמה . והנשמה רווית עדן , עמוקת חיים , עטורת גבורה , שואבת מכל פלג ונחל , מתאמצת , מתגדלת ומתרחבת , וששון גיל ואושר אין קץ , גדולת מלכויות מלכי מלכי...
To the book