א. הגדרת הדפוס – טביעת החותם של דפוס ה"אהבה בתענוגים"

קריאה קשובה להמיית הלב המפעפעת בין דפי היומנים , גילתה כמה וכמה מאפיינים השבים ונשנים בתיאורים שמתאר הרב קוק את עולמו הפנימי ואת חוויותיו . המאפיינים הללו רקמו יחדיו את דמותה של חוויית אהבה ודבקות מענגת . אמצעים סגנוניים מילים מנחות הבולט במאפייניו הסגנוניים של דפוס ה " אהבה בתענוגים " הוא המרחב הסמנטי או המילים המנחות . המילים המנחות הן " ענג " , " תענוג " או " ענוגים " ; " עדן " או " נחלי עדן " ; " נעם" ו " מתיקות " . לצד אלו נזכר ה " צימאון " או מילים נרדפות המתארות ערגה והשתוקקות . שיר השירים המרחב הרגשי המתואר בדפוס זה הוא מרחב של אהבה חושנית ומענגת . מרחב זה מעוצב בהשראה סגנונית של שיר השירים או של ביטוייו בספרות . פסוקי שיר השירים משובצים בתיאורים : " חולת אהבה אני " ( ג , קסג ) , " אהבה בתענוגים " או " מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים " ( ד , טו ) , " רשפיה " ( שם ) ועוד . מרחב התיאור של האהבה ודימוייה מעוצבים גם בהשראת כמה ממזמורי תהלים . כך נזכרים ה " צמאון לאל חי " ( חדריו , עמ' מג ) , " צמאתי לאלהי , כאיל על אפיקים " ( ג , רפ ) , ה " ידידות " ועוד . השראת אידאל " אהבה בתענוגי...  To the book