מותה של האופציה הירדנית

חלום השלום נראה על פי התיאור של שמעון פרס כמתגשם . ישראל תאכל את העוגה - והיא תישאר שלמה : הפלסטינים בשטחים יהפכו לאזרחי ירדן , ההתנחלויות יישארו על כנן , ירושלים תישאר בידי ישראל . על החתום בצד השני : המלך חוסיין . כך זה עלה לדיון בקבינט ב 13 › במאי . 1987 אלא שראש הממשלה היה יצחק שמיר ניגוד קוטבי ריחף כענן כבד מעל ממשלת האחדות הלאומית שקמה בספטמבר . 1984 המערך , בראשות שמעון פרס , זכה בבחירות לכנסת ה , 11 - שהתקיימו חודשיים קודם לכן , ב 44 - מנדטים , שלושה פחות מאשר בכנסת העשירית . הליכוד , עם יצחק שמיר בראשו , איבד שבעה מושבים לעומת מה שהשיג בהובלתו של מנחם בגין , והיו לו עתה רק 41 חברי כנסת . הנשיא , חיים הרצוג , הטיל על פרס להרכיב ממשלה , אך הוא לא הצליח . הרצוג החליט לעשות מעשה , והציע הקמת ממשלת אחדות לאומית . הסיכום היה שפרס יעמוד בראש הממשלה בשנתיים הראשונות , ושמיר יתפוס את מקומו במחצית השנייה . " ממשלת הרוטציה " באה לעולם . הרקע תהליך השלום היה הבעייתי ביותר בתוך שלל אי - ההסכמות שאיימו לפוצץ את הזיווג המאולץ בין המערך לליכוד , שלא נולד באהבה אלא בלית ברירה . כדי להתמודד עם ...  To the book