גאון ונדיב ורחמן

שוב ושוב עלה הנושא - ופעם אחר פעם נפל . " הארץ זקוקה לאנשים חיים ולא לעצמות מתים " , חזר ואמר דוד בן › גוריון , וסירב להעלות את עצמותיו של זאב ז ' בוטינסקי , יריבו המר , גם 30 › ו 20 שנה אחרי מותו . ב 15 › במרס 1964 עלה הנושא שוב . ראש הממשלה הפעם היה לוי אשכול " ברצוני שיקברוני או ישרפו את גווייתי ( אחת היא לי ) בו במקום שימצאני המוות . את עצמותי ( אם אקבר מחוץ לארץ ישראל ) אין להעביר לארץ ישראל אלא לפי פקודת הממשלה היהודית של ארץ זו , כי תקום " . כך כתב זאב ז ' בוטינסקי ב , 1935 - בעת שהותו בפריז . חמש שנים לאחר מכן הוא נפטר בארצות הברית . ברוח צוואתו הוא נקבר - בינתיים - בבית הקברות " מונטיפיורי " בעיר ניו יורק . ממשלות ישראל בראשות דוד בן - גוריון ( וגם ממשלת שרת ) מיאנו לתת את אותה " פקודת ממשלה יהודית " . הרקע המאבק האידיאולוגי החריף שניטש בארץ בימים של " טרום מדינה " , בין " היישוב המאורגן " , שכלל שורה ארוכה של תנועות ומפלגות , ובראשן מפא " י , לבין " הפורשים " , ובראשם אצ " ל , היה גם מאבק אישי רווי יצרים . בפינה אחת של הזירה ניצב דוד בן - גוריון , המנהיג האולטימטיבי של תנועת ...  To the book