|
|
לאור דבקותו של רמ " מ בדמותו של הרמב " ם עלינו להידרש לשאלה , עד כמה הגותו המשיחית של רמ " מ היא הגות ' מימונית ' . במהלך דברינו עד כה נדרשנו להשפעה המימונית על רמ " מ זעיר שם זעיר שם . ברצוני לבחון כעת את סוגיית ההשפעה כשלעצמה . יש להבהיר : מבחינת הגישה לעצם העיסוק ברעיון המשיחי בוודאי מוצאים אנו מגמות מנוגדות בדברי הרמב " ם ורמ " מ . הרמב " ם הזהיר מפורשות שלא להתמקד בסוגיה המשיחית : וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו , שדברים סתומין הן אצל הנביאים , גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו , אלא לפי הכרע הפסוקים , ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו , ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת , ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות , ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן , ולא ישימם עיקר , שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה , וכן לא יחשב הקצין , אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים , אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו . הרמב " ם עצמו לא עמד בדרישה זו במלואה , שכן אף הוא הציג תסריט של מאורעות משיחיים בדבריו בראשית ההלכה המובאת כאן , והצהיר באיגרת ת...
To the book |
|
|