הרעיון המשיחי לא העסיק את אדמו " רי חב " ד יותר מאשר סוגיות אחרות בקבלה ובמחשבת ישראל בהוראתה הרחבה . המקורות הסטנדרטיים מהספרות המדרשית ועד קבלת האר "י עיצבו את דעת האדמו " רים ללא חתירה ליצירת שיטה משיחית ערוכה ומסודרת וללא התבטאויות מסודרות בעניין זה . אמנם משיח , ימות המשיח , תחיית המתים והעולם הבא נידונו במקומות רבים בכתבי ההוגים הללו . יתר על כן : כבר בדרושיו של ר ' שניאור זלמן מליאדי נוכח הרעיון המשיחי האישי והציבורי בהתמדה , והדיונים בגן עדן עליון ותחתון ובתענוג שגנוז בהם רבים הם ומגוונים ; אולם אין בדיונים אלה כדי להעמיד את המשיחיות במוקד ההגות , אף לא כדי ליצור משנה משיחית ייחודית . תמונת מצב זו השתנתה מן הקצה אל הקצה במאה ה . 20 נפרט מעט טענה זו . דגמים מהי שמחה של מצווה , הקשה רש " ז באיגרת שהפיץ . וכך השיב : ' דברי תנחומין שבנביאים ובדברי חז " ל מגאולת ישראל ומעלתם העתידה לבוא במהרה בימינו אמן או דבר שבח משבחיו של המקום ב " ה ' . יושם אל לב : שבחי הקב " ה עומדים במקום שני , מיד לאחר ההתעסקות בענייני הגאולה . הספרות הקבלית העמידה תפיסות משיחיות רבות ומגוונות , וכדאי להציג ...
To the book