פרק זה עוסק בסוגיה שעברה תמורות מהותיות בהגות החב " דית , היא התפיסה המשיחית . נציב בו ציוני דרך להגות המשיחית החב " דית ממייסד התנועה ר ' שניאור זלמן מליאדי ועד לר ' יוסף יצחק שניאורסון , ולאחר מכן נדון בהרחבה בגישתו של ר ' מנחם מנדל שניאורסון לרעיון המשיחי . בידוע כי רעיון ומעשה , קבלה והנהגה פוליטית , משנה סדורה ופעילות ציבורית חברו להם בגישתו המשיחית של רמ " מ . זיקתו התאולוגית הפוליטית של האדמו " ר האחרון הפכה לנושא חביב על החוקרים . אלה דנו באופן שבו ראה רמ "מ את התקופה ( עקבתא דמשיחא ) , בהתלכדות דמותו עם דמות המשיח , בפעילות השליחים הענפה המגיעה עד ארבע כנפות תבל ובעמדותיו הפוליטיות ביחס לשלמות ארץ ישראל . לעומת זאת תפיסתו של רמ " מ בבחינת רצף ושינוי בהתפתחותו של הרעיון המשיחי צריכה עיון , ובכך אנו עסוקים בפרק זה .
To the book