|
|
האדמו " ר האחרון לבית חב " ד , ר ' מנחם מנדל שניאורסון , לא הציג תובנות חדשות ביחס לתפיסה ההכרתית ולזיקה האונטולוגית של האמונה . אולם הוא ייחס חשיבות כה גדולה לאמונה עד שפרץ את הגבולות שהעמידו קודמיו והרחיב את תחומיה של האמונה . הרחבה זו נעשית תוך תפיסה דיאלקטית של האמונה . רעיא מהימנא הפרדיגמה של מנהיגות משה רבנו הייתה מהותית בעיניו של רמ " מ . הוא ראה באדמו "רי חב " ד ' אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא ' . דיונים רבים שדן רמ " מ בטיבה של האמונה נכרכו בדמותו של משה . במאמר לפרשת תצווה התחקה רמ " מ אחר מעורבותו של משה רבנו באמונתם של ישראל , סוגיה שנידונה בדרושים החב " דיים לדורותיהם . מעורבות זו מבהירה את הרחבת הגבולות של האמונה . ראינו לעיל שהאמונה מתייחסת אך ורק לממד הטרנסצנדנטי של האלוהות , בעוד שהממד האימננטי איננו נזקק לאמונה . רמ " מ כונן את הנהגתו הרוחנית של משה על דאגתו ' שהאמונה תהי [ ה ] בפנימיות ' , ולא רק ' בבחינת מקיף ' . הווי אומר , תחום האמונה הורחב גם למישור השכלי ( ' ראייה ' ) , שכן הממד האימננטי ניתן להוכחה ולתפיסה שכלית . האמונה מתלכדת עם הראייה אף ששני מקורות ידיעה אלה ...
To the book |
|
|