|
|
בפרק זה ניסיתי להתחקות אחר תבנית חשיבה יסודית או מוטב אינטואציה תשתיתית המבהירה את התפתחות המחשבה החב " דית לדורותיה . הדיאלקטיקה הפרדוקסלית היא מוטיב שהאדמו " רים השונים ניסו להציג בניסוחים ובסגנונות נתונים . לאמור , הם לא פיתחו שפה ומערכת מונחים חדשה שתהלום מוטיב כזה ; לא הייתה להם בררה אלא להשתמש בקיים כדי להביע אינטואיציה שספק אם התקיימה באורח כה מעוצב בדברי קדמונים . מושגים כמו סובב כל עלמין וממלא כל עלמין , עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא , כתר , יש מאין ויש מיש , בריאה והאצלה ( אור , שפע ) , עצמות וכלי , גוף ומלבוש ועיגולים ויושר נרתמו בידי האינטרס הפילוסופי והחווייתי לצורך הבעת המתח הקיומי . ודאי , יסודות דיאלקטיים קיימים במחשבה הדתית מעצם הגדרתה , ובוודאי היו בהגות היהודית עד למאה ה 18 תפיסות דיאלקטיות לא מעטות . ועם זאת ניסיון להשתית את ההגות בכללה , החל במרומי המטאפיזיקה וכלה באתוס היום יומי , על דיאלקטיקה מכוונת ומקוטבת הוא מאפיין של הגישה החב " דית . הקושי לבטא את האינטואיציה במונחים הקיימים אפשר לאדמו " רי חב " ד שלא לנקוט תמיד עמדה מוצקה וחד משמעית . החתירה הנואשת לתיאור דיא...
To the book |
|
|