מבוא

[ א ] תורת החסידות זכתה למחקר נרחב בעשורים האחרונים , ופניה השתנו כמעט לבלי הכר מאז ראשוני המחקרים שנכתבו עליה והפולמוסים של מרטין בובר וגרשם שלום על אודותיה . הדורות הראשונים של החסידויות השונות אכן נחקרו לעומקם , אבל גורלה של חסידות חב " ד היה שונה במובנים רבים . גרשם שלום עצמו בחר שלא להעמיק בכתובים בתורתה של חב " ד . כבר ציין דוד אסף כי חוקרי החסידות ששו לעסוק בצמיחת התנועה ובהתגבשות השושלות ; לעומת זאת המשכן והתפתחותן של השושלות במאה ה 19 לא שבו במיוחד את לב החוקרים . תופעה דומה התרחשה במישור הרעיוני בכלל , ובחקר מחשבת חסידות חב " ד בפרט . ההגות החב " דית הפורייה התפתחה בתחומים אחדים : ( א ) תורת האלוהות . להגות חב " ד שורת הנחות אונטולוגיות על מבנה העולם האלוהי ועל תפקודו . ( ב ) תורת הנפש . להגות חב " ד תפיסה מיוחדת על ההשתקפות של תורת האלוהות בפסיכולוגיה . ( ג ) הפעילות הדתית . להגות חב " ד פרשנות תאורגית ומגית לעבודת האלוהים המבוססת על תורות האלוהות והנפש . ( ד ) ההיבטים החברתיים והפוליטיים . להגות חב " ד השלכות מובהקות על המרקם החברתי של חסידיה ועל מעורבותם הפוליטית . ניצני ...  To the book