"לא ניתן כלל להסביר את חוסר הבושה הזה"

ב " נוייס דויטשלנד " מאמר שתקף אותו כעסקה " מלוכלכת " בין קפיטליסטים מערב גרמנים וישראלים , וטען כי מקבלי הפיצויים הם " קפיטליסטים ישראלים , שרוצים ליצור לעצמם מקורות רווח חדשים " , בעיקר " באמצעות פיתוח מפעלי תעשייה מלחמתיים " . מאוחר יותר , עם הקצנת העמדה כלפי ישראל בשנות השישים , התייחסה מזרח גרמניה להסכם השילומים כאל הסכם שנועד לשרת את " מאמציו הריאקציוניים של האימפריאליזם נגד תנועת השחרור הלאומית האנטי - אימפריאליסטית במדינות ערב , ושל החוגים השולטים במערב גרמניה ככלי של מדיניות ההתפשטות שלהם " . לא פעם נדרשו מנהיגי הקהילה היהודית הקטנה במזרח גרמניה לפרסם הודעות גינוי לישראל ולמדיניותה . ממלחמת ששת הימים ועד לתחילת שנות השמונים ניסתה הנהגת מזרח גרמניה בעקביות להשתמש ביהודים כאליבי להענקת לגיטימציה למדיניות האנטי - ישראלית שלה או לחיזוקה . מיד לאחר המלחמה ב 1967 - דרשה הנהגת מפלגת האיחוד לפרסם בכלי התקשורת המפלגתיים עמדות של אזרחים יהודים , שהביעו זעם כלפי המתקפה הישראלית ו " המזימה של תל אביב - וושינגטון - בון " . ב 11 - ביוני פרסם " נוייס דויטשלנד" הצהרה בחתימתם של עשרה יהודים חב...  To the book