הספד

חיים וייצמן ידעתיו הרבה שנים , עוד מימי נעוריו . הוא היה רב - כישרון ומלא מרץ . אהבתו לעברית היתה אורגנית . בה נולד ואיתה גדל . הוא היה הראשון בארץ , שהעברית היתה לו שפת האם מינקותו וכלי מלחמה בגברותו , בהתייצבו במערכה כמוכיח בשער . בפיו נשמעה העברית כשפה חיה ממש , בעושר ביטוייה ובשפע צליליה . מזגו הסוער השתלט לעתים קרובות על שיקול הדעת . ולעתים באו דעותינו לידי התנגשות , בייחוד בתקופת " דואר היום " , שעליו היתה גאוותו . לעיניו היה ה " דיילי מייל " , ובתבניתו רצה לעצב את עיתונו הוא . אני הזהרתיו , כי אין זו דוגמה מובחרת בשביל הארץ . אבל הוא נישא בכוח התלהבותו , והיה מעודד ברוחם של אחדים מידידיו . לעתים קרובות סר הוא מנתיב הרבים . אבל זה בא לו מקנאותו המופלגת , משפע מרצו ומלהט מזגו . רצון אחד הנחה את כל צעדיו : לשרת את ארצו . צר היה לי לראותו בשנות חייו האחרונות - מר נפש , מדוכא ומבודד במידת מה . אך עד אחרון ימיו היו עוד חייו מלאים תקוות , חלומות ותוכניות ואופטימיסם בלתי - מנוצח . הוא היה חם לב ונדיב רוח , ויישאר בזיכרון הארץ כדמות דגולה , עשירת צבעים . הוא היה נואם מושך לב והשפיע על קה...  To the book