נסלח אך לא נשכח

החיים חזקים מהכול , כמו שנהוג לומר . גם כשנולד ילד פגוע וחולה , הם ממשיכים בעל כורחם . לאחר כשנה שבה לא עבדתי , שוב דפק המלאך הטוב על דלת ביתי עם הצעת עבודה חדשה . למען האמת , כלל לא חשבתי אז על עבודה מחוץ לבית . רפאל היה במרכז חיי , לצד אחיו שנזקקו להרבה תשומת לב ואהבה כדי לעבור את התקופה הקשה הזו . מצבו של רפאל בשלב זה היה קשה ביותר . ידענו בבירור שהסוף קרב . הוא סבל מאי - ספיקת לב שגרמה לחולשה תהומית ופגעה במערכות התפקודיות שלו . הוא נעזר בחמצן לנשימה ובזונדה לאכילה , ואושפז חודשים רבים במחלקת ילדים בבית החולים "שערי צדק " . לכן כשפנתה אלי זהבה , חברה מהיישוב שלנו המלמדת בבית ספר בכפר אדומים , אחד היישובים בסביבה , וסיפרה לי שמחפשים מורה לחינוך מיוחד בהיקף של חצי משרה , התגובה המיידית שלי היתה דחייה על הסף . הרעיון לא בא בחשבון בשום פנים ואופן . יש גבול למה שמסוגלת לעשות אישה אחת , אפילו אם היא כזו שנחשבת ל " סופרוומן " . זהבה ניסתה להפעיל את כוח השכנוע שלה ופירטה בפני את יתרונותיו של בית הספר הייחודי והמתחדש ביישוב , על הצוות הנחמד שעובד בו . אבל אני בשלי . לא ולא . בשעות הערב , עם...  To the book