ישבתי בבית קפה בירושלים בשעת בוקר מאוחרת והמתנתי לפגישה . פגישה לא שגרתית , מסוג שלא מתרחש לעתים קרובות . רגשות שונים עלו בקרבי . חשתי התרגשות לקראת משהו חדש ואחר שקורה . הפגישה הזו היתה עבורי מעין הזדמנות שנקרתה בפני בבואי לכתוב את קורות חיי בתחום המקצועי . לצד ההתרגשות חשתי גם מידה רבה של חשש ואף מתח מסוים . הכול שברירי כל כך , ונדרשת כאן רגישות רבה . הדקות עברו לאטן . עברתי על ההודעות בטלפון שמא היא שלחה לי הודעה המסבירה את איחורה . לא , אין . מוזר שהיא מאחרת , שהרי תמיד היא מקדימה להגיע , ודיוק בזמנים חשוב לה כל כך . זמן זה זמן אצלה . תיארתי לי שיש איזה פקק בדרך . מה שבטוח הוא שהדבר אינו תלוי בחסר בתכנון שלה . כפי שמקובל בבתי קפה , ניגשה אלי מלצרית צעירה וחביבה לשאול להזמנתי . ביקשתי ממנה שתחזור אחר כך , שהרי ממתינה אני לפגישה עם ... לא סיימתי את המשפט והיא נעלמה והלכה לה לשולחן אחר . הרהרתי ביני לבין עצמי : " מעניין כל כך מה יהיה טבעה של פגישה זו . " שיח בין שתי אחיות שהפרש הגילים ביניהן קטן יחסית היה יכול להתרחש לעתים קרובות יותר . ישנן אחיות הנוהגות להיפגש באופן קבוע , ומנהלות מ...
To the book