משה צימרמן מרדיקליזם לאנטישמיות

רבים מפרשים את האנטישמיות כמגמה אנטי מודרנית בעולם העובר תהליך של תיעוש ושינוי ערכים . לפיכך אינם מצפים לפעילות אנטישמית או אנטי יהודית רבה בקרב הכוחות . הפוליטיים הצועדים עם המודרניזציה והם מחפשים לד . תשובות רציונליות ובנות ביצוע . בכל זאת אנו מוצאים מידה לא מעטה של שנאת יהודים או אנטישמיות בקרב המשכילים של המאה השמונה עשרה , בקרב המהפכנים של המאה העשרים ובקרב הדמוקרטים או הרדיקלים של המאה התשע עשרה , יורשי המשכילים ואבות המהפכות הגדולות . תיאור המעבר והקשר שבין רדיקליזם ואנטישמיות במאה התשע עשרה הינו נושא רחב , וארכז במסגרת זו את , תשומת הלב בהיבט הביוגרפי שלו . לכאורה , אין ביוגרפיה המתאימה לעיון זה יותר מזו של ריכרד וגנר , האיש שבמהפכת 1848 עמד על הבריקדות לצידו של האגרכיסט בקונין וזמן מה לאחר מכן יצא בהתקפה רבתי על היהודים במוסיקה ; אך אין ספק , לדעתי , שהביוגרפיה , שלה יש המשמעות והעניין הרבים ביותר לתיאור המעבר והקשר האמורים , היא זו של וילהלם מאר ( . ( Wiiheim Marr לפני מאה שנה בדיוק הוא יצר את מושג האנטישמיות , שלושים שנה לאחר שלחם בעט ולא בחרב את מלחמת מורדי . 1848 בשעה ...  To the book