יוסף קפלן יהודים ויהדות בהגות המדינית והחברתית של ספרד במאות ה־ט"ז—י"ז

ב 31 במארס 1492 ציוו המלכים הקתוליים לגרש את כלל היהודים מהממלכה הספרדית . בכך באו אל קיצן תולדותיו של אחד הקיבוצים היהודיים הגדולים , המושרשים , המפותחים והמשגשגים שבין קיבוצי היהודים בימי הביניים . האם גם שנאת ישראל חלפה ונעלמה מעל אדמת ספרד עם סילוקם של היהודים משם ? ברוד שפינתה ב ' מאמר תיאולוגי מדיני ' כאילו נתן תשובה לשאלה זו : דבר זה , ששנאת העמים מקיימת אותם [ את היהודים ] , הניסיון מוכיחו . כאשר מלך ספרד הכריח בשעתו את היהודים לקבל את דת מלכותו או לצאת לגולה נמצאו יהודים רבים מאוד שקיבלו את הדת האפיפיורית . אבל לפי שהמומרים הוענקו להם כל הזכויות של הספרדים מלידה , והם נחשבו ראויים לכל מעלות הכבוד , עד מהרה נתבוללו בקרב הספרדים כדי כך שלאחר זמן קצר לא נשאר מהם לא שריד ולא זכר . לדברי שפינתה , אנוסי ספרד , צאצאי יהודי ספרד , יהדותם לא הוזכרה להם על ידי השלטון ולכן נטמעו בחברה הספרדית . ואם אומנם כאלה היו פני הדברים , שמא יש ללמוד מהם ששנאת היהודים נשתכחה מלב הספרדים ועם גירוש היהודים חדלה ' השאלה היהודית ' להטריד את מנוחתם של בני ספרד ? המציאות הספרדית במאות הט " ז — י " ז הית...  To the book