לא גמדים, לא שקופים

באותם ימים היינו עסוקים בהכנת מצגת המתארת את חיי בית הספר לכבוד תורם שאמור היה להגיע מארצות הברית . לפתע הבחנתי שיעל המזכירה שעבדה על המצגת נבוכה ומתפתלת - היא התקשתה לזהות את האותיות באנגלית ולכן גם לא הצליחה להקליד את הטקסט כראוי . בלית ברירה היא ביקשה עזרה מאחד התלמידים . הבנתי שזו מצוקה שאני חייבת לפתור , ובלי קשר לאירוע הספציפי הצעתי לכל עובדי המנהלה להשתתף בקורס אנגלית שיתקיים בבית הספר אחת לשבוע . בתחילה זו היתה הפתעה , העובדים לא ציפו להשקעה כזו בהם . אחר כך בא הקושי : איך נושיב את עצמנו ללמוד ? איך נעזוב את הילדים בערב ונצא מהבית ללימודים ? ובכל זאת , הוחלט ללכת על זה . למפגש הראשון הגיעו כולם לבושים בבגדים חגיגיים , כשכל אחד הביא איתו מגש או קערה עם מאכל . במבט ראשון נראה הדבר כמסיבה ולא כשיעור . גם יעל המזכירה הגיע למפגש , לבושה בשמלת ערב פרחונית , מצוידת במחברת ובקלמר , כאילו היתה תלמידה ביום הראשון של שנת הלימודים . ניחוח פשטידת הירקות שהכינה נישא באוויר . פגשתי אותה בשער והלכנו יחד לכיוון הכיתה והיא סיפרה לי שהתלבטה מאוד אם לבוא . היא מגיעה עייפה מאוד הביתה אחרי העבודה ומ...  To the book