|
|
תהליך הגדילה של בית הספר , מכיתה ז ' עד י " ב , והמיזוג עם בית ספר " שייבר " , עוררו את הצורך להתאים את מבנה בית הספר לקצב הגידול במספר התלמידים , וכך , במשך לא מעט שנים , היה בית הספר נתון בתהליך של בנייה פיזית בלתי פוסקת . למציאות זו היו השלכות אחדות . לחצר בית הספר וממנה נכנסו ויצאו כל העת משאיות , רעש קבוע של טרקטורים ודחפורים ליווה את השיעורים , פועלים הסתובבו בבית הספר והיה עיסוק מתמיד במציאת פתרונות זמניים ללימודים בכיתות לתקופות המעבר . לעתים היה נדמה שאנחנו עוסקים בכיתות מקרטון , קירות נשברים , קירות מוזזים , סוגרים חדרים , נוצרים מעברים חדשים ועוד . התחושה הכללית היתה שאנחנו גרים באתר בנייה . יום אחד , באחת ההפסקות , שמעתי צעקות כאב קשות מאזור הבנייה . כשהסתכלתי מהחלון , ראיתי את אחד הפועלים הערבים שׂ רוע על הרצפה שותת דם , ידו מכסה את פניו , וסביבו שני חבריו הפועלים . יצאתי לשם בריצה ובדרכי התקשרתי להזמין אמבולנס , כדי לפ ַנות את הפועל לשם קבלת טיפול רפואי . כשהגעתי לשם , הראה לי אחד הפועלים משענת של כיסא . הסתבר שמהקומה העליונה בבניין בית הספר נזרק חלק מכיסא לעבר העובדים , ...
To the book |
|
|