רב נחמן

שמעה , אזלה אחילתה . אמר רב נחמן : עשינו עצמינו כעורכי הדיינין . מעיקרא מאי סבר , ולבסוף מאי סבר ? מעיקרא סבר : ( ישעיהו נח , ז ) " ומבשרך לא תתעלם " , ולבסוף סבר : אדם חשוב שאני ( כתובות פה ע " ב ) . תרגום : קרובתו של רב נחמן מכרה את כתובתה בטובת הנאה ( = שאם תתגרש יועבר סכום הכתובה לקונה ) , התגרשה ונפטרה . באו ותבעו את בתה , אמר להם רב נחמן : אין מי שיתן לה עצה ? תלך ותמחל על כתובתה של אמה לאביה ( וכך לא יהיה חייב לפרוע אותה ) , ותירש אותה ממנו . שמעה , הלכה ומחלה . אמר רב נחמן : עשינו עצמנו כעורכי הדיינים . בתחילה מה סבר , ולבסוף מה סבר ? בתחילה סבר : " ומבשרך לא תתעלם " . ולבסוף סבר : אדם חשוב שונה . רב נחמן , המכיר את רזי הדין , מלמד את קרובתו היתומה תחבולה משפטית שבאמצעותה תוכל להשתחרר מחובות אמה לאנשים אחרים . כפי שמסבירה הגמרא , מה שמטריד את רב נחמן איננו עצם ההפסד שנגרם לבעלי החוב , אלא האופן שבו הדבר נתפס בציבור - " אדם חשוב שאני " . העצה הערמומית היא חוקית , אך רב נחמן מבין שבנתינתה הוא עושה עצמו עורך דין ולא דיין . תפקידו של עורך הדין הוא למצוא את החוליה החלשה בחוק ולפרקו ...  To the book