סוף דבר

בתחילת אוקטובר 1944 שוחרר אבי מהמעצר במצרים , שם הוחזק במשך כארבעה חודשים , והובא לירושלים . בתחילת 1946 יצאה אמי את הונגריה כחוק , בדרכה להשתלמות בטיפול במוגבלים באישור שלטונות הונגריה ( הקומוניסטית ) . אחי ואני נשארנו בבודפשט כבני ערובה על מנת להבטיח את חזרתה של אמי . בסוף מרס או בתחילת אפריל 1946 הוברחנו אחי ואני לצ ' כוסלובקיה , שהיתה אז מדינה חופשית יחסית לארצות הגוש הקומוניסטי . קונסול בריטניה בפראג רשם את אחי ואותי בתעודת המסע הפלשתינאית של אבי , וכך המשכנו איתו לארץ - ישראל דרך שווייץ וצרפת . בארץ הצטרפנו לקיבוץ גבעת חיים כילדי חוץ , ואבי ניסה למצוא את מקומו בתל אביב . אמי התעכבה בשווייץ כשנה עד שקיבלה אישור עלייה ; היא הגיעה ארצה בינואר 1947 והצטרפה אלינו לקיבוץ . אחרי קושטא היה אבי לאדם אחר . הוא היה רדוף סיוטים על שלא הצליח להגשים את המשימה שקיבל על עצמו - להציל את יהודי הונגריה - ואט אט , תוך לבטים וייסורים , התחוור לו שמפלגתו , ידידיו וכמה מהאנשים שראה בהם שותפים למאמצי ההצלה הפקירו אותו ואת יהודי הונגריה בכלל . שלא כקסטנר , אבי לא היה מוכן לתקן בדיעבד את תפיסת המציאות ולה...  To the book