שלטון ההמון

חברתיים תוכנייים וקונסטרוקטיביים , כי אם כתנועות המונים ספונטניות , המונעות על ידי רגשות זעם ושנאה . הן תבעו היענות לדרישות מאה האנשים העשירים שבשלטון אך לא את שינוי המשטר שיאפשר להן לשאת באחריות לרווחתן . הסיבה פשוטה : המפלגות שכוננו את הסוציאל - דמוקרטיה הפכו על ידי מסחורן בשירות שלטון העשירים לסוכנויות שיווק של פוליטיקאים , שהפוליטיקה היא לדידם קריירה מפרנסת ומעניקה שלטון ולא שליחות . כך יצר מהלך השתלטות העשירים על הדמוקרטיה את המנגנון שידרדר אותה לשלטון ההמון המייצר אנרכיה . נשים לב למלוא משמעותה של קביעה זו : היא מטשטשת לחלוטין את האבחנות האידאולוגיות בין ימין לשמאל , הן מבחינת המטרה והן מבחינת האמצעים . אמנם הימין נושא את דגל מדינת הלאום היהודית והשמאל נושא את דגל השלום - עכשיו על יסוד חלוקת הארץ , הימין דורש את שלמות הארץ והשמאל את מדינת כל אזרחיה , הימין מגונן על שלטון העשירים והשמאל , שתמך בו מלכתחילה ונהנה ממנו בדיעבד , מרים כנגדו את סיסמת הצדק החברתי , שנעשתה חביבת ההמון ) בלי לעשות להגשמתה מאומה ( . אבל כל המטרות בכל המפלגות הופכות לאמצעים וצידוקים למאבק על כס השלטון וכשהן ...  To the book